רוחניות

8 יוני, 2010

"חיפוש אחר אלוהים באומנות"

צירופי המקרים גרמו לי להבין שיש משהו רוחני מעבר למה שאנו עושים, או רואים. כמו כל בת/בן אנוש התנסיתי באור ובחושך כך מעידות עבודות האומנות שנעשו תוך שימוש ובציטטות מספרי הקודש, הממחישים את כוחי, יכולתי ואמנותי הגדלה. החיפוש אחר אלוהים התחיל  עוד בשחר ילדותי, ראיתי את הטבע והאדם כיצירה אלוהית והאמנתי בניסים ובאהבה אינסופית קוסמית. כבר אז הבנתי כי חובה עלינו לחיות בשמחה  – צריך האדם להיות שמח ומאושר בכל עת וזמן, אמר רבי נחמן שכן שום דבר אינו מובן מאליו.(ההלכה מחייבת להיות בלב שמח). השמחה היא אין סופית ומתמדת.  ומעניקה משמעות לחיים.
בשנת 2003 טרגדיה זעזעה את חיי וזעקתי לאלוהים. כאוס, טרוף נכנסו לחיי.. שנצלו בנס לא פעם אחת – ביקשתי שאלוהים יחנון אותי (חנני אלוהים- חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה" תהילים נז' ב) שהאור ישלוט שוב בחיי ("ויהי אור" בראשית פרק א פס' 2) נולדתי מחדש  (זכר ונקבה ברא אותם" בראשית פרק א פס' כז). התחלתי להתפלל, להדליק נרות בשבת (מזמור שיר ליום השבת" תהילים צב' פס'1)  התחזקתי באמונה, דבקתי בחיים. נשמתי ביקשה את האהבה האלוהית, את האחדות והשלמות האלוהית.
יצאתי לחפש  אחר האור… מאז "יהי אור" בספר בראשית קשור ומזוהה המושג האור העברי באלוהים, האור של "יהי אור" קודם לבריאת השמש. הוא אור בלי מקור אור, ולכן בלא סוף…. האור העיקרי היה במשך דורות רבים אור סימלי – אור אלוהי, אור החוכמה, ההשכלה או הגאולה.
לתקופה הרוחניות שתי תקופות :
תקופה סגול-ה : המייתצגת את פרישותי, והתבודדתי.
תקופת הזהב: מסמלת את מציאת הדרך והארה.

הצבע מסמל הבעה ותפקידו להעיר את החושים ואת הרגש. דרך האומנות רואים את הנפש, היופי הנעלה הפנימי. טען הפילוסוף פלוטינוס. החוקר פורטל, טוען שבנצרות הצבע כחול הוא סמל של החוכמה והאמת המנצחת, מניעות ופרישות. לבן מסמל טוהר, רוחניות, אפור מורכב מהערבוב של שחור ובלן, אור וחושך, תחייה ומוות. סגול מורכב מכחול ואדום, רוח ונפש, מכוון לאהבה ולחוכמה ומשויך לקדושה. צהוב מסמל שמחה ואור, זהב מסמל שפע, הצלחה, ורוחניות.